במהלך הליך גירושין ואיזון משאבים, אחד האתגרים המרכזיים הוא השוואה בין סוגי נכסים שונים: מצד אחד – זכויות פנסיוניות עתידיות, ומצד שני – נכסים נזילים כגון דירה, רכב, חסכונות או כספים אחרים. השאלה המתעוררת היא: האם ניתן לאזן בין קרן פנסיה צוברת לבין נכסים אחרים? התשובה היא כן – ובתנאים מסוימים.
מהי קרן פנסיה צוברת?
קרן פנסיה צוברת היא קרן אליה מופרשים כספים מדי חודש במהלך שנות העבודה של העובד. הסכומים נצברים בחשבון אישי, נושאים תשואה, ומניבים קצבה חודשית עם הפרישה. מדובר בזכות כספית שניתן להעריך את שוויה כבר בהווה.
כיצד מבצעים את האיזון?
כאשר יש פער בזכויות הפנסיוניות בין בני הזוג, ניתן להעריך את השווי האקטוארי של קרן הפנסיה הצוברת ולהשוות אותו לשווי נכסים אחרים. לדוגמה: בן זוג אחד מקבל את מלוא הפנסיה, והאחר מקבל נכס אחר (כגון חלק גדול יותר בדירה או סכום כספי מתאים).
יתרונות בגישה זו:
א. ניתוק כלכלי – כל צד יוצא מהקשר עם נכסים ברורים, ללא תלות עתידית.
ב. פשטות – אין צורך לעקוב אחרי תשלומי קצבה או לבקש פיצול מהקרן.
ג. גמישות – מאפשרת פתרונות מותאמים אישית לצורכי הצדדים.
מהם התנאים לאיזון כזה?
א. חישוב אקטוארי מקצועי – יש להעריך את שווי הקרן הצוברת נכון להיום, תוך התחשבות בגיל, תוחלת חיים, מקדם המרה, הצמדה וריבית היוון.
ב. הסכמה של הצדדים – האיזון באמצעות נכסים חלופיים מחייב הסכמות ברורות ולעיתים עיגון משפטי בהסכם.
ג. התאמה בערכים – יש לוודא שהשווי של הנכס החלופי שווה או קרוב לשווי הפנסיה הצוברת, בהתאם לחוות הדעת.
לסיכום, ניתן ואף נהוג לבצע איזון בין קרנות פנסיה צוברות לבין נכסים אחרים – כל עוד מבוצע חישוב מקצועי והצדדים מסכימים על חלופה הוגנת. הדרך הנכונה לעשות זאת היא באמצעות חוות דעת אקטוארית מסודרת, שתשמש בסיס להסכם גירושין ברור, שקוף ובר אכיפה.
