כאשר בני זוג נפרדים ונדרשים לחלק זכויות פנסיוניות, יש להבחין בין שני סוגים עיקריים של חלוקה: חלוקת חיסכון פנסיוני (הוני) לבין חלוקת תשלומי קצבה (תקציבית או צוברת). ההבדל בין השניים מהותי, הן מבחינת אופן החישוב והן מבחינת המימוש בפועל.
א. חלוקת חיסכון פנסיוני (צבור)
חיסכון פנסיוני הוא סכום שנצבר בקרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים, ובשלב מסוים ניתן למשיכה כהון או להמרה לקצבה. בעת גירושין, ניתן לחלק את הסכום הצבור בפועל בין בני הזוג, לרוב באמצעות פיצול חשבון (העברת חלק מהסכום לקרן חדשה על שם בן הזוג השני).
יתרונות:
* פשוט לביצוע
* ניתן לפצל ללא תלות בפרישה או גיל
* בן הזוג השני מקבל שליטה עצמאית על החלק שלו
ב. חלוקת תשלומי קצבה
כאשר בן זוג מקבל כבר קצבה חודשית (למשל מפנסיה תקציבית או מקרן וותיקה לא ניתן לחלק סכום חד-פעמי – אלא יש להסדיר את אופן חלוקת הקצבה השוטפת. במקרים אלה, נדרש לעיתים הסכם חלוקה שמועבר לקרן הפנסיה, או פסיקה של בית משפט שתורה לקרן לחלק את הקצבה ישירות לשני הצדדים.
אתגרים:
* תלות בגוף המשלם (קרן הפנסיה)
* קושי בתיאום זמני תשלום
* משמעויות מס, זכאות לשארים, ועוד
ג. מתי נבחר כל אחד?
* חלוקת חיסכון צבור מתאימה כאשר הפנסיה טרם הומרה לקצבה.
* חלוקת קצבה רלוונטית כאשר הגמלאות כבר משולמות או כאשר לא ניתן למשוך את הכסף כהון.
ד. סיכום
הבחירה בין חלוקת חיסכון פנסיוני לבין חלוקת קצבה תלויה בשלב שבו נמצאת הזכאות, במבנה הקרן ובמאפייני הפנסיה. חוות דעת אקטוארית יכולה להנחות את הצדדים ולהבטיח פתרון נכון, שוויוני ויישים מבחינה משפטית ותפעולית.
