במסגרת הליכי גירושין ואיזון משאבים, עולה השאלה כיצד לחלק זכויות פנסיוניות בין בני הזוג – האם לבצע חלוקה חד-פעמית של השווי (פדיון/קיזוז), או לקבוע מנגנון לחלוקה שוטפת של הקצבה החודשית לאורך זמן. הבחירה בין שני המסלולים תלויה בשיקולים משפטיים, כלכליים ואישיים.
א. איזון חד-פעמי – מה זה אומר?
במסלול זה, בן הזוג שאינו בעל הזכות הפנסיונית מקבל פיצוי כספי חד-פעמי, לרוב באמצעות קיזוז מנכסים אחרים. לדוגמה: קבלת חלק גבוה יותר בדירה, או תשלום במזומן בתמורה לוויתור על חלק מהפנסיה העתידית.
יתרונות:
* סיום כולל של ההתקשרות הכלכלית
* עצמאות כלכלית לשני הצדדים
* חיסכון מהסתבכויות תפעוליות בעתיד
חסרונות:
* דורש היוון מקצועי של הזכות הפנסיונית
* תלוי בזמינות נכסים לקיזוז
ב. חלוקה שוטפת – מתי מתאים?
במקרים שבהם לא ניתן לבצע איזון חד-פעמי, או כאשר הצדדים מעוניינים לשמור על שוויון בתשלומים החודשיים – מתקבלת חלוקה שוטפת של הקצבה. הקרן הפנסיונית מחלקת את הקצבה לשני בני הזוג באופן יחסי, בהתאם להסכם או לפסיקה.
יתרונות:
* מבטיח הכנסה קבועה גם לבן הזוג שאינו החוסך
* אין צורך במזומנים או נכסים לקיזוז
חסרונות:
* מחייב מעקב מתמשך מול הקרן
* יצירת קשר כלכלי מתמשך בין הצדדים
ג. שיקולים בבחירה בין השניים
* גיל וסטטוס תעסוקתי של בני הזוג
* יחס הנכסים בין הצדדים
* זמינות של נכסים נזילים
* רצון לניתוק כלכלי מיידי או לשיתוף עתידי
ד. סיכום
אין פתרון אחד שמתאים לכולם. לעיתים נכון לשלב בין שתי הדרכים – לבצע חלוקה חד-פעמית על חלק מהזכויות, וחלוקה שוטפת על היתר. היוועצות עם אקטואר מומחה תסייע בבחירת החלופה האופטימלית לכל מקרה לגופו.
