בישראל, הסדר ברירת המחדל לחלוקת רכוש בין בני זוג בעת גירושין הוא הסדר איזון המשאבים, הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973. עם זאת, בני זוג רשאים לסטות מהוראות החוק באמצעות הסכם ממון. השילוב בין הסכם ממון לבין מנגנון איזון המשאבים יוצר לעיתים מורכבויות שיש להכיר ולהבין לעומק.
א. מהו הסכם ממון?
הסכם ממון הוא הסכם משפטי בין בני זוג המסדיר את אופן חלוקת הרכוש (ולעיתים גם נושאים נוספים)) במקרה של פרידה או גירושין. ההסכם חייב לקבל אישור של בית משפט או רשם נישואין על מנת להיות תקף. ניתן לערוך הסכם כזה לפני הנישואין, במהלך החיים המשותפים או אפילו לקראת גירושין.
ב. מהו איזון משאבים?
איזון משאבים הוא מנגנון שבאמצעותו מחולק הרכוש בין בני זוג שלא ערכו הסכם ממון (או שערכו הסכם חלקי בלבד)). לפי מנגנון זה, כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית מהשווי הכולל של הנכסים שנצברו במהלך הנישואין – למעט חריגים כגון ירושות, מתנות או נכסים שנקבע לגביהם אחרת.
ג. איך השניים משתלבים?
כאשר קיים הסכם ממון – הוראותיו גוברות על מנגנון איזון המשאבים, כל עוד הן חוקיות, ברורות ומאושרות כדין.
במילים אחרות: ההסכם יכול לשנות את דרך האיזון, לבטל אותו, או להסדיר אותו באופן פרטני, למשל: להחריג נכסים מסוימים, לקבוע מנגנון איזון אחר )כמו פיצוי חודשי( או לשלב בין חלוקה לפי חוק ובין חלוקה לפי הסכמה.
ד. מה חשוב לבדוק?
א. האם ההסכם קיבל אישור כדין – הסכמים שלא אושרו כחוק עשויים להיות בטלים.
ב. האם ההסכם מתייחס לכל הנכסים – הסכם חלקי יחייב איזון לגבי מה שלא הוסדר.
ג. האם חלו שינויים מהותיים בחיים – ייתכנו טענות לביטול הסכם עקב שינוי נסיבות קיצוני.
ד. האם יש אי שוויון קיצוני – בתי המשפט לעיתים בוחנים האם ההסכם אינו פוגע בזכויות בסיסיות של אחד מבני הזוג.
ה. מתי כדאי לערב אקטואר?
כאשר יש לבחון שווי זכויות סוציאליות, פנסיה, מניות, או חישובים לטווח ארוך – גם במסגרת הסכם ממון – כדאי להיעזר באקטואר מומחה שיבצע חישוב המבוסס על הנתונים וההסכמות.
לסיכום, הסכם ממון ואיזון משאבים אינם סותרים – אלא משתלבים. הסכם ממון נותן לבני הזוג גמישות, בעוד שהאיזון הוא ברירת המחדל החוקית. תכנון מוקדם וייעוץ מקצועי יכולים לחסוך מחלוקות עתידיות ולאפשר פרידה הוגנת ומסודרת.
