מאמרים

חוק פנסיית חובה

מטרת הכתבה היא לא לפרט את מלוא החוק, אלא להעלות נושאים לדיון, ושאלות שטרם קיבלו מענה מהגורמים הרגולטורים.

תקציר חוק פנסיית חובה

החוק קובע  כי כל עובד במשק זכאי לפנסיית חובה, בכפוף לתנאים הבאים:

כל עובד, זכאי לקבל תנאים סוציאליים ממעסיקו. להלן תמצית עיקרי הדברים בחוק זה:

• על מי לא חל החוק – כל עובד שיש לו (או שהיה לו מהמעסיק הקודם) הסדר מטיב. הסדר מטיב אומר כי קיימת הפקדה של 5.00% תגמולי עובד, 5.00% תגמולי מעביד ו- 8.33% פיצויים למסלול פנסיוני כלשהו. במידה ועובד חדש נקלט לחברה, כאשר בידיו פוליסה במעמד שכיר, ובה ההפקדות המצוינות, מחויב המעסיק (גם אם הוא נוהג לתת רק את המינימום הקבוע בחוק) להמשיך בתנאי ההסדר המיטיב.
• שכר קובע –               השכר ממנו תשולם הפרמיה. השכר הינו הנמוך מבין שכר העובד המזכה אותו בפיצויים, לשכר הממוצע במשק.
• מועד התשלום –        במידה והעובד הגיע למקום העבודה עם פוליסה קודמת, תחילת התשלום תבוצע לאחר 3 חודשי עבודה רטרואקטיבי מתחילת עבודתו. במידה והעובד הגיע למקום העבודה בלי פוליסה קודמת, תהיה תקופת המתנה של שישה חודשים, טרם תתחיל ההפקדה השוטפת.
• סוג הקופה –              את ההפקדות, הכפופות לחוק פנסיית חובה, יש לנתב רק לקופה משלמת לקצבה.
• הפעלת סעיף 14 –      סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין יופעל על כל הרכיבי השכר שיופנו לפרמיה בגין חוק זה.
• ·      פרמיה נדרשת –        

שנה       תגמולי עובד   תגמולי מעביד   פיצויים   סה"כ      % חשיפה לסעיף 14

2008        0.833%            0.833%          0.833%    2.50%              10.00%

2009         1.67%              1.67%            1.67%     5.00%              20.00%

2010         2.50%              2.50%            2.50%     7.50%              30.00%

2011         3.33%              3.33%            3.33%     10.00%            40.00%

2012         4.17%              4.17%            4.17%     12.50%            50.00%

2013        5.00%              5.00%            5.00%     15.00%            60.00%

2014+     5.50%               6.00%            6.00%     17.50%            72.00%

הפעלת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין דורשת מהמעסיק ניהול קפדני של מערך הנתונים שלו.

דוגמא –

שאלה:  נניח כי עובד התחיל לעבוד בחברה בתחילת שנת 2005. רק בשנת 2008 המעביד (בנוסף לעובד) התחיל לשלם בכפוף לחוק פנסיית חובה. בסוף שנת 2020 העובד יצא לפנסיה (או פוטר). שכרו החודשי במועד הפרישה (פיטורין) היה 10,000 ₪. נשאלת השאלה, מה גובה חבות החברה לעובד זה, לסוף שנת 2020?

תשובה:

     שנה      חבות חשופה שלא בגין סעיף 14 ב- %   חבות חשופה שלא בגין סעיף 14 ב- ₪

2005-2007                   3 * 100%                                              3 * 10,000 ₪

   2008                            90%                                                       9,000 ₪

   2009                            80%                                                       8,000 ₪

   2010                            70%                                                       7,000 ₪

   2011                            60%                                                       6,000 ₪

   2012                            50%                                                       5,000 ₪

   2013                            40%                                                       4,000 ₪

2014-2020                  7 * 28%                                                7 * 2,800 ₪

סה"כ חבות כוללת של 88,600 ₪.

כאן ניתן לראות כי, במידה ולא היה חוק פנסיה חובה, החברה הייתה צריכה לשלם לעובד 160,000 ₪ (שכן המדובר בשכר 10,000 ₪ המוכפל ב- 16 שנות עבודה). יש לזכור כי החברה הפקידה פרמיות שוטפות במסגרת סעיף 14.

בעיות עיקריות שטרם קבלו מענה

יש מספר לא מבוטל של נושאים שהחוק טרם נתן את דעתו עליהם. אפרט שני נושאים שלדעתי הם העיקריים:

אובדן כושר עבודה –

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין קובע (בין היתר) כי לצורך החלת הסעיף באופן מלא, הפרמיה מופנית לקרן פנסיה מקיפה צריכה להכיל אחוזי הפרשה של 5.50% תגמולי עובד, 6.00% תגמולי מעביד ו- 8.33% פיצויים, ואילו הפרמיה לביטוח מנהלים קצבתי צריכה להכיל אחוזי הפרשה של 5.00% תגמולי עובד, 5.00% תגמולי מעביד, 8.33% פיצויים ו- עד 2.50% פרמיה לכיסוי אובדן כושר עבודה (שתכסה לכל היותר 75% מהשכר המבוטח) שתשולם ע"ח המעסיק. כלומר ניתן לראות כי במידה והפרמיה מופנית לביטוח מנהלים קצבתי, מרכיב אובדן כושר העבודה נרכש מחוץ לתקציב התגמולים (שלא כמו בקרן פנסיה מקיפה, שבה פנסיית הנכות נרכשת באופן אוטומטי מתוך רכיב התגמולים).

כתוצאה מתיקון 3, קרן הפנסיה המקיפה וביטוח מנהלים נמצאים תחת הקטגוריה של "קופה משלמת לקצבה". במידה וחל חוק פנסיית חובה על רכיבי ההפרשה שמופנים לביטוח מנהלים קצבתי, נשאלת השאלה: האם הרכיב של אובדן כושר עבודה יירכש מתוך הפרמיה (כפי שמוגדרת בטבלה מלעיל) או שהמעסיק נדרש בתקציב נוסף לצורך כיסוי חבות זו!

נכון להיום אין תשובה חד משמעית בנושא. מובן כי לאור האמור, וכדי שהמעסיק לא יהיה חשוף לתביעות, ייטב המצב בו העובד יפנה את הפרמיה לקרן פנסיה מקיפה ולא לביטוח מנהלים קצבתי. ברור כי נושא זה מאוד בעיתי, שכן חל איסור מוחלט על המעסיק להתערב בהחלטות העובד, בכול הנוגע לניתוב הכספים הסוציאליים.

כיסויים ביטוחיים –

כפי שאנו יודעים, מטרת החוק היא לדאוג באופן מינימאלי לצרכיו של העובד. צרכים אלו מתבטאים בצורך המשולש לכיסוי במקרה נכות, מוות וצבירת כספים למועד הפרישה בכדי לשמור על רמת חיים סבירה.

במידה והעובד בוחר להפנות את הפרמיה למסלול בסיסי בקרן פנסיה מקיפה, הרי הוא נהנה משלושת הכיסויים הללו. במידה והעובד מחליט להפנות את כספו לביטוח מנהלים קצבתי אחוזי הכיסוי הללו יכולים להשתנות ואף להעלם. במקרה כזה, אחוז הפרמיה המופנית לחיסכון תגדל אך העובד יכול להיפגע בשני הכיסויים האחרים.

נכון להיום נושא זה אינו ברור ואינו מוסדר, דבר המקשה על מעסיקים שמחפשים לא להיות חשופים לתביעות מצד העובדים או בני/ות זוגם/ן.

סיכום

חוק פניית חובה, למרות כל הקשיים שבו, הינו חוק מבורך. הוא עתיד לשפר את רמת החיים בארצנו, ולחנך את האזרח לצרוך כיסויים ביטוחיים לצד החיסכון לגיל הפרישה.

מעסיקים שכפופים לחוק זה צריכים להיות עם "היד על הדופק" בכל הנוגע לעדכונים חקיקתיים בנושא, וזאת בכדי לעמוד בדרישות החוק.