במהלך הליכי גירושין ואיזון משאבים, עולה פעמים רבות הצורך להבחין בין שני סוגים עיקריים של זכויות פנסיוניות: זכאות עתידית לקצבה לעומת חיסכון פנסיוני צבור. ההבחנה בין השניים חשובה לצורך קביעת שווי, נזילות, מיסוי ומנגנון החלוקה בין בני הזוג.
מהי זכאות עתידית לקצבה?
מדובר בזכות לקבל תשלומי קצבה חודשית בעתיד, לרוב החל מגיל פרישה. אין מדובר בכסף שצבור בחשבון אישי, אלא בזכות תזרימית לעתיד, שמבוססת על תקנון הקרן או על זכויות תקציביות.
דוגמות: פנסיה תקציבית, קרנות פנסיה ותיקות, ולעיתים גם פנסיות חדשות במסלול קצבה בלבד.
מהו חיסכון פנסיוני צבור?
חיסכון צבור הוא סכום כסף ממשי שמופקד ונצבר עבור החוסך בקרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל. הסכום נושא תשואה, ניתן לראות את יתרתו, ולעיתים גם למשוך אותו (במגבלות החוק).
דוגמות: קופות גמל נזילות, קרנות השתלמות, רכיב תגמולים בפנסיה חדשה במסלול הוני.
ההבדלים המרכזיים בין שני הסוגים:
א. נזילות – חיסכון צבור לעיתים ניתן למשיכה, זכאות עתידית תתממש רק בעתיד.
ב. מיסוי – משיכת חיסכון עשויה להיות חייבת במס, בעוד קצבה חייבת במס בעת קבלתה.
ג. חישוב שווי – זכאות עתידית דורשת היוון אקטוארי, חיסכון צבור מבוסס על יתרה בפועל.
ד. חלוקה – חיסכון צבור ניתן להעברה מיידית לחשבון בן הזוג, בעוד זכאות עתידית מחייבת מנגנון העברת קצבה או איזון כספי.
ה. סיכון – חיסכון צבור נתון לשינויים בשוק ההון; זכאות לקצבה תלויה בחוקי הקרן או המעסיק.
לסיכום, ההבחנה בין זכאות עתידית לקצבה לבין חיסכון צבור חיונית בניהול נכון של הליך גירושין. כל סוג זכות מחייב גישה שונה – הן מבחינה משפטית והן מבחינה אקטוארית. חשוב להבין את טיב הזכות כדי להבטיח חלוקה הוגנת ומדויקת בין בני הזוג.
